סמ"ר גדעוני

"ליאל היה ילד של נתינה, אהבה, שמחה, אופטימיות, בכל דבר שהוא יכל לעזור הוא עזר", מספרת מזל גדעוני, אמו של ליאל. "גם כשהוא הלך לבית ספר הוא היה לוקח סנדביץ' נוסף כדי לתת לילדים שחסר להם. לא מצאנו דרך טובה יותר להנציח את ליאל, מאשר הדרך הזו. זו דרך שממשיכה את שמחת החיים שלו והנתינה שלו. כשהילדים יראו את התמונה של ליאל עם החיוך ויחייכו בחזרה – זו ההנצחה הטובה ביותר".
ליאל גר בשכונת קטמון שבירושלים, והיה ידוע בקרב כל מכריו כבעל אישיות מיוחדת, ובמיוחד כבעל רצון תמידי וחיפוש כיצד לעזור לזקוקים סביבו. והכל מתוך שמחה גדולה, ומאור פנים.
ליאל, בן עשרים בנופלו, היה תושב שכונת הקטמונים הירושלמית.
באחת השיחות שלו לטירונים שעליהם פיקד הוא אמר להם "חייכו, כי חיוך זה שמחה ושמחה זה הכוח להמשיך הלאה". המשפט הפך למזוהה איתו, וכל כריך עטוף בעטיפה עם החיוך של ליאל ועליו מתנוסס המשפט של ליאל.
ליאל נהרג בקרב האחרון במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. היום הידוע כ"יום שישי השחור" בו נהרגו בניה שראל, הדר גולדין שגופתו נחטפה, וליאל גדעוני ז"ל.
כמה דקות לפני הכניסה לעזה כתב ליאל בהודעת וואצאפ :"כל חיי חינכו אותי לתת, וממש לא מפחיד אותי שיעופו עלי טילים, בזמן שאני נלחם עבור עם ישראל".

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים